פסק-דין בתיק ת"ק 26723-09-12

בפניי תביעת התובע, שנכנס לחניה ניצבת למדרכה באלכסון, משמאל למכונית הנתבע, החונה. התובע טוען כי הנתבע פתח את הדלת בחוסר זהירות, והנתבע טוען כי פתח את הדלת בבטחה, והתובע, שנכנס לחניה בחוסר זהירות, פגע בדלת.

בפתח הדברים יצויין כי מהמסמכים, שצורפו לכתב התביעה, עולה כי הבעלים הרשום של הרכב הונדה מ.ר. 22-611-63 הינו מריומה צבריה (ראו רישיון רכב וחשבוניות התשלום למוסך ולשמאי), ועל כן פסק דין זה מונע מהבעלים הרשום של הרכב לתבוע בגין אותו אירוע נשוא התביעה. אין מקום למחוק את התביעה מהטעם שהרישום במשרד הרישוי אינו קונקלוסיבי, ולא נסתרה טענת התובע כי הוא הבעלים של הרכב.

חומר הראיות, שעמד לפניי היה: חוות דעת שמאי ותמונות צבעוניות של רכב ההונדה לפני התיקון ובמהלכו, עדויות הצדדים בדיון, הודעה על תאונה של התובע להפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ותמלול שיחה בין אחי התובע, מר ברוך מריומה לנתבע. הנתבע הגיש את התמונות שהציג לי בטלפון סלולרי.

לאחר עיון במלוא חומר הראיות, והתרשמותי מהעדים, אני קובעת כי הנתבע פתח את הדלת בעת שהתובע כבר החל להיכנס לחניה. קביעתי מתבססת על דבריו: "פתחתי את הדלת והוצאתי את הרגל מחוץ לאוטו הוא הגיע במהירות ממש במהירות, ונכנס בי בדלת" ( פרוטוקול, עמ' 3, שורות 29-30). התיאור תואם את התיאור בתמלול השיחה עם אחיו של התובע: "באותו זמן באותו זמן כשהוא נכנס, אני פתחתי, אני הסתכלתי, לא היה אף אחד, פתחתי, הוא נכנס". הראיה בעלת המשקל המשמעותי לקביעת העובדות הינה תמונת הנזק לרכב התובע. רכב התובע נפגע במראה הימנית ובדלת הקדמית ימנית. רואים שקע בדלת, ואז שפשוף אחורה, ולא מכה מסוג שפשוף כנגד עצם סטאטי. הדבר תומך בגרסת התובע לאירוע, שכן לו דלת רכב הנתבע היתה פתוחה לפני תחילת הכניסה של התובע לחניה, היתה פגיעה המתחילה מהחלק הקדמי, ולפחות מהכנף (ידוע כי חלקו הקדמי של הרכב צר מעט יותר מחלקו המרכזי). הדבר תואם לנזק לדלת רכב הנתבע בקצה בלבד.

העובדה שהנתבע טען כי היה עימו עד ברכב והוא לא הזמין אותו ( פרוטוקול, עמ' 4, שורות 3-5), ולא תיקן את הנזק לדלת ( פרוטוקול, עמ' 1, שורות 20-24) והתמונות ממכשיר הטלפון הנייד מעידות כי רכב התובע לא הגיע במהירות ופגע בדלת פתוחה, שאז הנזק לשני כלי הרכב הנתבע היה משמעותי יותר, אלא שהדלת נפתחה בעת שרכב התובע כבר עבר אותה עם חלקו הקדמי.

הנזקים שאני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הינם: 4,002 ש"ח עבור תיקון הנזק לפי חשבונית מס, 600 ש"ח עבור שכ"ט שמאי לפי חשבונית וקבלה, 150 ש"ח הוצאות תמלול שיחה לפי קבלה שהוגשה, 50 ש"ח אגרת משפט יחסית לסכום שנפסק ועוד 200 ש"ח הוצאות משפט.

אני דוחה את התביעה ביחס לירידת ערך, שכן חוות הדעת לא התייחסה למלוא הפרמטרים, המשפיעים על ערך הרכב, ואת התביעה הכללית ל"הפסדים ורכב חלופי" מאחר ורכב חלופי לא נשכר ( פרוטוקול, עמ' 3, שורות 11-17), אין הפסדים שכן לא הוגשה תביעה לחברת הביטוח ( שם, שורות 18-20 ואישור אי הגשת תביעה, שצורף לכתב התביעה). בוודאי שאיני מזכה את התובע בשכ"ט עו"ד, שאינו נחוץ בבית המשפט לתביעות קטנות.

הסיכום הינו כי הנתבעים ישלמו לתובע לסילוק התביעה את הסכום הכולל של 5,002 ש"ח.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  כ"ב ניסן תשע"ג, 02 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: